נזקי הקנאביס

מאת: מכון אברהמסון
|
זמן קריאה: 6 דק'

הלגליזציה המתקרבת מלווה בשמחה רבה בקרב משתמשים ומכורים רבים, אך חשוב להזכיר לצד ההשלכות המוכרות של השימוש בקנאביס, גם את הנזקים הפחות גלויים שרבים מעדיפים לשכוח.

לא הכל ורוד בחומר הירוק

רבים מסגלים לעצמם עמדה חד צדדית וקיצונית על הקנאביס – כתרופת פלא לכל מחלה מחד, או כסם מסוכן מנגד.

למעשה, האמת היא שהקנאביס, כמו תרופות אחרות, נמצא בתחום האפור שבתווך, ומציע תקווה ומרפא לחולים רבים, אך בה בעת גם טומן בחובו תופעות לוואי ונזקים שונים.
כך, תופעות לוואי של העלאה בקצב הדופק, יובש בפה, תיאבון מוגבר, סחרחורות, אדמומיות בעיניים, הפרעות בשטף הדיבור תחת השפעה וגם שיעול לאחר עישון או אידוי – הן חלק בלתי נפרד מצריכת קנאביס, גם באופן רפואי.

בנוסף, יש להדגיש שלקנאביס השפעה פסיכואקטיבית, ועל כן מוטב לחולים שמטופלים במוצריו ואינם מעוניינים לחוות שינויים של מצב ההכרה, לבחור בתרכובות שמכילות מינון מוגבר של CBD, החומר הפעיל, וריכוז נמוך של THC, הרכיב הפסיכואקטיבי.

השלכות ונזקים במערכת הנשימה

עישון או שאיפת אדי קנאביס גורמים לשיעול בטווח המידי, שעלול להפוך לכרוני בשימוש ממושך ותדיר.
אמנם הקנאביס עצמו לא הוכח כגורם סיכון לסרטן, אך העשן המשתחרר בעת שריפתו מכיל חומרים מסרטנים שמעלים את שכיחותם של סרטן הריאה ושל מחלות נשימתיות כרוניות.
כמו כן, חולי אסטמה, נפחת (אמפיזמה) ומחלות ריאה נוספות, עלולים לסבול מהחמרה בתסמינים בעקבות עישון קנאביס.

שינויים בלחץ הדם

צריכת קנאביס משפיעה על לחץ הדם, כאשר אצל חלק מהמשתמשים היא גורמת לעלייה ואצל אחרים לירידה בערכי לחץ הדם (בעיקר בקרב מבוגרים).

ירידה פתאומית בלחץ הדם עלולה לגרום לסחרחורות בעיקר במעבר מתנוחה לתנוחה, כמו בקימה מהירה משכיבה לעמידה, ואצל חלק מהאנשים אף לאיבוד הכרה ונפילה עקב מחסור באספקת חמצן למוח. עלייה בלחץ הדם עלולה לגרום לקרישי דם, ואכן בספרות המקצועית תועדו מספר מקרים נדירים של אוטם שריר הלב ושבץ מוחי בקרב משתמשי קנאביס צעירים ללא היסטוריה רפואית או מחלות רקע.

גירוי מערכת העיכול

צריכת קנאביס מעוררת ומגרה את מערכת העיכול, מה שבא לידי ביטוי אצל משתמשים רבים בתחושת רעב מופרזת ובולמוסי זלילה תחת השפעת החומר.

לעומת זאת, חלק מהמשתמשים עלולים לסבול דווקא מבחילות, כאבי בטן והקאות, בעיקר בשימוש יומיומי במשך שנה ומעלה, וזאת למרות שהקנאביס במרבית המקרים דווקא מונע בחילות.
אם ניכרת התמכרות לקנאביס וצריכה כבדה שלו אצל משתמשים הסובלים מעודף משקל, הגמילה ממנו עשויה להפחית את תדירותם של התקפי הזלילה הנגרמים לעתים תחת השפעתו.

נהיגה תחת השפעת קנאביס אסורה ומסוכנת

צריכת קנאביס פוגעת בריכוז, בזיכרון ובכושר השיפוט, כמו גם בתפקוד המוטורי, בתפיסה המרחבית ובקואורדינציה כשהמשתמש נמצא תחת השפעה.

בנוסף, קיימת פגיעה במהירות התגובה בקרב משתמשי קנאביס, שאמנם אופיינית בעיקר לזמן ההשפעה עצמו, אך עדיין נהג שצורך קנאביס באופן קבוע ואינו תחת השפעה יגיב באיטיות רבה יותר מעמיתו שאינו משתמש.

תופעות לוואי אלו מסבירות את העובדה כי תדירות תאונות הדרכים בקרב נהגים הנמצאים תחת השפעת קנאביס גבוהה פי שבע ביחס לאוכלוסייה הכללית.

למעשה, גורם התמותה המרכזי והסיבה העיקרית לפציעות בעקבות שימוש בקנאביס הם נהיגה תחת השפעה, שאסורה על פי חוק גם לבעלי מרשם רפואי.

חרדה, פרנויה ותופעות פסיכיאטריות

חלק מהמשתמשים סובלים בעקבות צריכת הקנאביס מחרדה, הימנעות חברתית, ירידה במוטיבציה לתפקוד היומיומי ואף מתחושות ניתוק מהמציאות.

בנוסף, חלק מהצרכנים מעידים על פגיעה נוירולוגית קלה, בעיקר בזיכרון לטווח הקצר, וכן ביכולות הקשב והריכוז.

כמו כן, במינונים גבוהים של  THC, מעל ל- 7.5 מ"ג, קיים סיכון להופעת התקפי חרדה, דליריום ואפילו פסיכוזה זמנית, כאשר אצל חלק מהמשתמשים, התקפי חרדה שנגרמים תחת השפעה עלולים להופיע גם בהיותם פיקחים.

ראוי גם לציין שצריכת קנאביס אינה מומלצת לחולים פסיכיאטרים הסובלים מהפרעות חרדה, דיכאון, סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית, היות והיא עלולה להחמיר את עוצמתם ותדירותם של התסמינים הנפשיים.

קנאביס בילדים עלול לפגוע בהתפתחות המוח ולגרום לדיכוי נשימתי

הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס, THC, עלול לפגוע בהתפתחות המוח בקרב ילדים ונוער, ואף להגביר את הסיכון לפריצתה של סכיזופרניה כשקיימת היסטוריה משפחתית שמהווה גורם סיכון למחלה.

בנוסף, עלול הקנאביס לגרום לדיכוי נשימתי בצריכה במינונים גבוהים בקרב ילדים.

מחקר מדעי מבוקר שבוצע בניו זילנד ועקב במשך 25 שנה אחרי בני נוער שצרכו קנאביס בגילאי העשרה מצא ירידה ברמות ה-IQ שלהם, וכן שיעורי הרשמה נמוכים יותר למוסדות ההשכלה הגבוהה ופניות רבות יותר בממוצע לשירותי הרווחה.

לכן, כל שימוש רפואי בקנאביס בילדים מוכרח להיעשות תחת משנה זהירות ובפיקוח הדוק של רופא ילדים מומחה, ויש למנוע בתוקף צריכה בלתי מפוקחת של החומר בקרב בני נוער.

קנאביס עובר מדמן של אימהות מעשנות לעוברים ולתינוקות יונקים

לא כולם מודעים לכך שהחומר הפסיכואקטיבי בקנאביס עובר את מחסום הדם-שליה ומצוי בדמו של העובר בשיעור של 10%-30% מהריכוז שנמצא בדמה של האם המעשנת.

ממצאים רפואיים מעידים על כך שתינוקות שנולדו לאימהות שעישנו קנאביס בזמן ההיריון נטו להיוולד במשקל לידה נמוך, היקף ראש קטן, גוף קצר ועם טונוס שרירים נמוך ביחס לכלל האוכלוסייה.

מחקר נוסף, שעקב אחרי ילדים שנולדו לאימהות שעישנו קנאביס במשך ההיריון, מצא כי הם נטו לסבול בממוצע יותר מבעיות התנהגות בגילאי 3-4, ומהפרעות בתקשורת מילולית בגילאי 8-9.

בנוסף, נמצאו עקבות של החומר הפעיל בחלב אם עד לשישה ימים לאחר הצריכה בקרב נשים מיניקות, ומכאן ההמלצה הגורפת להימנע מצריכת קנאביס במשך כל תקופת ההיריון וההנקה.

קנאביס מוריד את ספירת הזרע בגברים ועלול לפגוע בפוריות הנשים

מחקר רפואי שנערך בדנמרק בשנת 2015 וכלל 1215 משתתפים בריאים, מצא כי צריכת קנאביס מורידה את ספירת הזרע בשיעור של 29%, וזו נותרת נמוכה עד לתום שלושה חודשים ממועד השימוש.

בנוסף, גורם הקנאביס לירידה ברמות הטסטוסטרון, הורמון המין הגברי, והוא עלול להפחית את התשוקה המינית ואף לגרום לאימפוטנציה.

זאת ועוד: מחקר שנערך בשנת 2006 בקרב זוגות שעברו טיפולי הפרייה מלאכותית מצא כי בקרב נשים שצרכו לפחות עשר פעמים קנאביס במהלך חייהן, התגלו 25% פחות ביציות בממוצע, ושיעור נמוך יותר של הפריות מוצלחות.

כמו כן נמצא כי צריכת קנאביס מקושרת לעליה ברמות הפרולקטין, הורמון החלב, בקרב נשים, מה שעלול לגרום לאי סדירות בביוץ.

השפעה ממכרת, פיתוח סבילות ותסמיני גמילה

שימוש כרוני בקנאביס יוצר הפחתה בכמות הקולטנים במוח ולכן גורם לסבילות, שמצריכה העלאה של מינוני החומר בקרב המשתמשים, על מנת להגיע לאותה השפעה פסיכואקטיבית.

בנוסף, השפעתו של החומר הפסיכואקטיבי בקנאביס, THC, מעוררת את מערכת התגמול במוח, ולכן בעלת פוטנציאל התמכרותי, שיש להיות זהירים במיוחד לגביו.

ראוי גם לציין, שקנאביס מפתח התמכרות נפשית מעבר להשפעות הפיזיות הממכרות, שכן משתמשים רבים נסמכים על ההשפעה שלו במקום לפתח מנגנוני התמודדות עצמיים עם אתגרי החיים השונים.

בהקשר זה חשוב לדעת שבקרב מעשנים 'כבדים' הגמילה מקנאביס מלווה בתסמינים של עצבנות, דכדוך או דיכאון, חרדה והפרעות שינה, שנמשכים כשבוע ימים.

כל עישון, לא רק של סיגריות, מזיק מאוד לבריאות

לא כל מעשני הקנאביס מודעים לכך, שלמרות שמדובר בחומר שאינו מסרטן כשלעצמו, כל חומר שעובר תהליך בעירה משחרר במהלכו פחמן חד חמצני, זפת ותוצרי לוואי רעילים רבים נוספים.

שאיפת פחמן החד חמצני, גז רעיל שנקשר להמוגלובין בשיעור גבוה יותר פי 240 ביחס לחמצן, מסכנת את מעשני הקנאביס בפיתוח מחלות לב וכלי דם.

בעקבות חוסר החמצן שנוצר כתוצאה מהיקשרות הפחמן החד חמצני לכדוריות הדם האדומות, ייצר גופנו כמויות המוגלובין עודפות.

רמות עודפות של המוגלובין מהוות גורם סיכון לשבץ מוחי ולאוטם שריר הלב כתוצאה מקרישי דם.

אם לא די בכך, הרי שהזפת, או העטרן, במינוח המקצועי, מהווה חומר מסרטן ומזיק ביותר, המשתחרר בכל שריפה של חומרים צמחיים, ולאו דווקא בעישון טבק בלבד.

אי לכך, עישון קנאביס, גם ללא טבק כלל, מעלה את רמות הסיכון למצבים מסכני חיים רבים, ומזיק לבריאות באופן חמור.

צריכת קנאביס ללא עישון

צריכת קנאביס על ידי בליעת שמן רפואי, או אכילת מוצרים המכילים את החומר הפעיל אמנם מצמצמת את נזקי העישון, אבל מותירה את הצרכן להתמודד עם כל ההשלכות האפשריות באופן עצמאי.

ראוי בהקשר זה לציין, שמשך ההשפעה והזמן שחולף עד שהיא מתחילה עשויים להשתנות מאוד בין צרכן אחד לאחר, ואף אצל אותו משתמש בין יום למשנהו.

הדבר עלול להיות מסוכן במידה והמשתמש מתכנן לנהוג ממקום למקום, מבלי לדעת אם יהיה תחת השפעה או פיקח, ואף לעורר השפעות פיזיות ונפשיות שונות באופן בלתי מבוקר וללא שליטה.

בעיה זו תקפה שבעתיים כשמדובר במשתמש שצורך זנים ומינונים שאינם מבוקרים או מפוקחים, ואשר תופעות הלוואי שלהם וריכוז החומר הפסיכואקטיבי הפעיל בהם אינם ידועים.

לסיכום, כיום הקנאביס הפך לתרופה שעוזרת לחולים רבים, ואפילו משפרת את איכות חייהם – אבל חשוב לזכור שלמרות הלגליזציה מדובר בתרופה, וכמו כל תרופה גם לזו יש תופעות לוואי והיא עלולה להיות ממכרת.

9933*
נתקשר ונסביר איך השיטה תעזור לך 2 שאלות ואנחנו איתך
גמילה מעישוןגמילה מפחמימות