נזקים של מריחואנה
הלגליזציה המתקרבת מלווה בשמחה רבה בקרב משתמשים ומכורים רבים, אך חשוב להזכיר, לצד ההשלכות המוכרות של השימוש בקנאביס, גם את הנזקים הפחות גלויים שרבים מעדיפים לשכוח. עישון קנאביס מעלה שאלות רבות על תופעות הלוואי שלו וההשפעות לטווח הארוך.
תופעות לוואי של קנאביס והשפעות אפשריות – מעבר לשאלת ההתמכרות
רבים מסגלים לעצמם עמדה חד-צדדית וקיצונית על הקנאביס – כתרופת פלא לכל מחלה מחד, או כסם מסוכן מאידך. למעשה, האמת היא שמריחואנה, כמו תרופות אחרות, נמצאת בתחום האפור שבתווך ומציעה תקווה ומרפא לחולים רבים, אך בה בעת טומנת בחובה תופעות לוואי ונזקים שונים.
התופעות לוואי של קנאביס רפואי כוללות העלאה בקצב הדופק, יובש בפה, תיאבון מוגבר, סחרחורות, אדמומיות בעיניים, הפרעות בשטף הדיבור תחת השפעה, שיעול לאחר עישון או אידוי, ואף התמכרות לוויד במקרים מסוימים. בנוסף, חשוב לשקול האם קנאביס ממכר ולהבין את השפעות קנאביס לטווח הארוך והשפעותיו על המוח.
בנוסף, יש להדגיש שלקנאביס השפעות פסיכואקטיביות, ועל כן מוטב לחולים שמטופלים במוצריו ואינם מעוניינים לחוות שינויים של מצב ההכרה, לבחור בתרכובות שמכילות מינון מוגבר של CBD, החומר הפעיל, וריכוז נמוך של THC, הרכיב הפסיכואקטיבי.
האם מריחואנה וקנאביס ממכרים? הבנה מעמיקה של התמכרות לקנאביס
הדיון על האם מריחואנה ממכרת מעורר עניין רב, במיוחד לאור השימוש הרחב בקנאביס רפואי וקנאביס לשימוש פנאי. אמנם קנאביס נחשב פחות ממכר ביחס לסמים קשים, אך חשוב להבין כי גם הוא עשוי לגרום להתמכרות, במיוחד בקרב משתמשים כרוניים. התמכרות לקנאביס מתאפיינת ב"הפרעת שימוש בקנאביס" (CUD – Cannabis Use Disorder), תסמונת הכוללת תלות פיזית ונפשית בחומר.
בעוד שהתלות הפיזית מתבטאת בצורך בהעלאת המינון עם הזמן כדי להשיג את אותה השפעה, התלות הנפשית כוללת תחושת הסתמכות על הקנאביס לשם הרגעה, ניהול חרדות או התחמקות מקשיים רגשיים. המשתמשים המפתחים תלות זו עלולים לחוות תסמיני גמילה כמו חרדה, חוסר שקט, הפרעות שינה ודיכאון עם הפסקת השימוש. כמו כן, התמכרות לקנאביס רפואי עלולה להופיע גם אצל מטופלים המשתמשים בקנאביס למטרות בריאותיות אם השימוש ממושך וכולל מינונים גבוהים.
נזקי עישון קנאביס ותופעות לוואי על מערכת הנשימה
האם עישון קנאביס פוגע בריאות? עישון גראס גורם לשיעול בטווח המידי, שעלול להפוך לכרוני בשימוש ממושך ותדיר. אמנם הקנאביס עצמו לא הוכח כגורם סיכון לסרטן, אך העשן המשתחרר בעת שריפתו מכיל חומרים מסרטנים שמעלים את שכיחותם של סרטן הריאה ושל מחלות נשימתיות כרוניות.
כמו כן, חולי אסטמה, נפחת (אמפיזמה) ומחלות ריאה נוספות עלולים לסבול מהחמרה בתסמינים בעקבות עישון קנאביס רפואי.
השפעת קנאביס על לחץ דם – קנאביס ולחץ דם
צריכת קנאביס משפיעה על לחץ הדם – אצל חלק מהמשתמשים היא גורמת לעלייה, ואצל אחרים לירידה בערכי לחץ הדם, במיוחד בקרב מבוגרים. ירידה פתאומית בלחץ הדם עלולה לגרום לסחרחורות במעבר מתנוחה לתנוחה, כמו בקימה מהירה משכיבה לעמידה, ואצל חלק מהאנשים אף לאיבוד הכרה ונפילה עקב מחסור באספקת חמצן למוח. עלייה בלחץ הדם עלולה לגרום לקרישי דם. בספרות המקצועית תועדו מספר מקרים נדירים של אוטם שריר הלב ושבץ מוחי בקרב משתמשי קנאביס צעירים ללא היסטוריה רפואית.
גירוי מערכת העיכול בעקבות שימוש בקנאביס – השפעות קנאביס על תיאבון
צריכת קנאביס מעוררת ומגרה את מערכת העיכול, מה שבא לידי ביטוי אצל משתמשים רבים בתחושת רעב מופרזת ובולמוסי זלילה (המוכרים כ"מנצ'ס") תחת השפעת החומר.
לעומת זאת, חלק מהמשתמשים עלולים לסבול דווקא מבחילות, כאבי בטן והקאות, בעיקר בשימוש יומיומי במשך שנה ומעלה, וזאת למרות שאצל אנשים מסוימים הקנאביס מונע בחילות. אם ניכרת התמכרות לקנאביס וצריכה כבדה שלו אצל משתמשים הסובלים מעודף משקל, הגמילה ממנו עשויה להפחית את תדירות התקפי הזלילה הנגרמים לעתים תחת השפעתו.
האם מריחואנה בטוחה בנהיגה? עישון קנאביס רפואי תופעות לוואי בנהיגה
השפעת קנאביס על המוח וצריכת קנאביס פוגעת בריכוז, בזיכרון ובכושר השיפוט, כמו גם בתפקוד המוטורי, בתפיסה המרחבית ובקואורדינציה כשהמשתמש נמצא תחת השפעה. בנוסף, קיימת פגיעה במהירות התגובה בקרב משתמשי קנאביס – נהג שצורך קנאביס באופן קבוע ואינו תחת השפעה יגיב באיטיות רבה יותר מעמיתו שאינו משתמש.
תופעות לוואי אלו מסבירות את העובדה כי תדירות תאונות הדרכים בקרב נהגים הנמצאים תחת השפעת קנאביס גבוהה פי שבע ביחס לאוכלוסייה הכללית.
למעשה, גורם התמותה המרכזי והסיבה העיקרית לפציעות בעקבות שימוש בקנאביס הם נהיגה תחת השפעה, שאסורה על פי חוק גם לבעלי מרשם רפואי.
נהיגה תחת השפעת קנאביס אסורה ומסוכנת
צריכת קנאביס פוגעת בריכוז, בזיכרון ובכושר השיפוט, כמו גם בתפקוד המוטורי, בתפיסה המרחבית ובקואורדינציה כשהמשתמש נמצא תחת השפעה.
חרדה, פרנויה ותופעות פסיכיאטריות: האם קנאביס פוגע בבריאות הנפש?
חלק מהמשתמשים סובלים בעקבות צריכת הקנאביס מחרדה, הימנעות חברתית, ירידה במוטיבציה לתפקוד היומיומי ואף מתחושות ניתוק מהמציאות.
בנוסף, חלק מהצרכנים מעידים על פגיעה נוירולוגית קלה, בעיקר בזיכרון לטווח הקצר, וכן ביכולות הקשב והריכוז.
כמו כן, במינונים גבוהים של THC, מעל ל- 7.5 מ"ג, קיים סיכון להופעת התקפי חרדה, דליריום ואפילו פסיכוזה זמנית, כאשר אצל חלק מהמשתמשים, התקפי חרדה שנגרמים תחת השפעה עלולים להופיע גם בהיותם פיקחים.
ראוי גם לציין שצריכת קנאביס אינה מומלצת לחולים פסיכיאטרים הסובלים מהפרעות חרדה, דיכאון, סכיזופרניה והפרעה דו קוטבית, היות והיא עלולה להחמיר את עוצמתם ותדירותם של התסמינים הנפשיים.
קנאביס והשפעות על ילדים – השפעות קנאביס על המוח ודיכוי נשימתי
הרכיב הפסיכואקטיבי בקנאביס, THC, עלול לפגוע בהתפתחות המוח בקרב ילדים ונוער, ואף להגביר את הסיכון לפריצתה של סכיזופרניה כשקיימת היסטוריה משפחתית שמהווה גורם סיכון למחלה.
בנוסף, עלול הקנאביס לגרום לדיכוי נשימתי בצריכה במינונים גבוהים בקרב ילדים.
מחקר מדעי מבוקר שבוצע בניו זילנד ועקב במשך 25 שנה אחרי בני נוער שצרכו קנאביס בגילאי העשרה מצא ירידה ברמות ה-IQ שלהם, וכן שיעורי הרשמה נמוכים יותר למוסדות ההשכלה הגבוהה ופניות רבות יותר בממוצע לשירותי הרווחה.
לכן, כל שימוש רפואי בקנאביס בילדים מוכרח להיעשות תחת משנה זהירות ובפיקוח הדוק של רופא ילדים מומחה, ויש למנוע בתוקף צריכה בלתי מפוקחת של החומר בקרב בני נוער.
קנאביס ונשים בהיריון – מעבר החומר לעובר ולתינוקות יונקים
קנאביס עובר מדמן של אימהות מעשנות לעוברים ולתינוקות יונקים לא כולם מודעים לכך שהחומר הפסיכואקטיבי בקנאביס עובר את מחסום הדם-שליה ומצוי בדמו של העובר בשיעור של 10%-30% מהריכוז שנמצא בדמה של האם המעשנת.
ממצאים רפואיים מעידים על כך שתינוקות שנולדו לאימהות שעישנו קנאביס בזמן ההיריון נטו להיוולד במשקל לידה נמוך, היקף ראש קטן, גוף קצר ועם טונוס שרירים נמוך ביחס לכלל האוכלוסייה.
מחקר נוסף, שעקב אחרי ילדים שנולדו לאימהות שעישנו קנאביס במשך ההיריון, מצא כי הם נטו לסבול בממוצע יותר מבעיות התנהגות בגילאי 3-4, ומהפרעות בתקשורת מילולית בגילאי 8-9.
בנוסף, נמצאו עקבות של החומר הפעיל בחלב אם עד לשישה ימים לאחר הצריכה בקרב נשים מיניקות, ומכאן ההמלצה הגורפת להימנע מצריכת קנאביס במשך כל תקופת ההיריון וההנקה.
השפעת קנאביס על פוריות: האם קנאביס פוגע בזרע?
מחקר רפואי שנערך בדנמרק בשנת 2015 וכלל 1215 משתתפים בריאים, מצא כי צריכת קנאביס מורידה את ספירת הזרע בשיעור של 29%, וזו נותרת נמוכה עד לתום שלושה חודשים ממועד השימוש.
בנוסף, גורם הקנאביס לירידה ברמות הטסטוסטרון, הורמון המין הגברי, והוא עלול להפחית את התשוקה המינית ואף לגרום לאימפוטנציה.
זאת ועוד: מחקר שנערך בשנת 2006 בקרב זוגות שעברו טיפולי הפרייה מלאכותית מצא כי בקרב נשים שצרכו לפחות עשר פעמים קנאביס במהלך חייהן, התגלו 25% פחות ביציות בממוצע, ושיעור נמוך יותר של הפריות מוצלחות.
כמו כן נמצא כי צריכת קנאביס מקושרת לעליה ברמות הפרולקטין, הורמון החלב, בקרב נשים, מה שעלול לגרום לאי סדירות בביוץ.
השפעה ממכרת, פיתוח סבילות ותסמיני גמילה מקנאביס
התמכרות לקנאביס ושימוש כרוני בקנאביס יוצר הפחתה בכמות הקולטנים במוח ולכן גורם לסבילות, שמצריכה העלאה של מינוני החומר בקרב המשתמשים, על מנת להגיע לאותה השפעה פסיכואקטיבית.
בנוסף, השפעתו של החומר הפסיכואקטיבי בקנאביס, THC, מעוררת את מערכת התגמול במוח, ולכן בעלת פוטנציאל התמכרותי, שיש להיות זהירים במיוחד לגביו.
ראוי גם לציין, שמעבר להתמכרות להשפעות הפיזיות ישנו גם הפן הנפשי של ההתמכרות לקנאביס, שכן משתמשים רבים נסמכים על ההשפעה שלו במקום לפתח מנגנוני התמודדות עצמיים עם אתגרי החיים השונים.
בהקשר זה חשוב לדעת שבקרב מעשנים 'כבדים' הגמילה מקנאביס מלווה בתסמינים של עצבנות, דכדוך או דיכאון, חרדה והפרעות שינה, שנמשכים כשבוע ימים.
עישון גראס – האם כל עישון פוגע בבריאות?
לא כל מעשני הקנאביס מודעים לכך, שלמרות שמדובר בחומר שאינו מסרטן כשלעצמו, כל חומר שעובר תהליך בעירה משחרר במהלכו פחמן חד חמצני, זפת ותוצרי לוואי רעילים רבים נוספים.
שאיפת פחמן החד חמצני, גז רעיל שנקשר להמוגלובין בשיעור גבוה יותר פי 240 ביחס לחמצן, מסכנת את מעשני הקנאביס בפיתוח מחלות לב וכלי דם.
בעקבות חוסר החמצן שנוצר כתוצאה מהיקשרות הפחמן החד חמצני לכדוריות הדם האדומות, ייצר גופנו כמויות המוגלובין עודפות.
רמות עודפות של המוגלובין מהוות גורם סיכון לשבץ מוחי ולאוטם שריר הלב כתוצאה מקרישי דם.
אם לא די בכך, הרי שהזפת, או העטרן, במינוח המקצועי, מהווה חומר מסרטן ומזיק ביותר, המשתחרר בכל שריפה של חומרים צמחיים, ולאו דווקא בעישון טבק בלבד.
אי לכך, עישון קנאביס, גם ללא טבק כלל, מעלה את רמות הסיכון למצבים מסכני חיים רבים למעשני גראס, ומזיק לבריאות באופן חמור.
צריכת קנאביס ללא עישון: האם זה בטוח יותר?
צריכת קנאביס על ידי בליעת שמן רפואי, או אכילת מוצרים המכילים את החומר הפעיל אמנם מצמצמת את נזקי העישון, אבל מותירה את הצרכן להתמודד עם כל ההשלכות האפשריות באופן עצמאי.
ראוי בהקשר זה לציין, שמשך ההשפעה והזמן שחולף עד שהיא מתחילה עשויים להשתנות מאוד בין צרכן אחד לאחר, ואף אצל אותו משתמש בין יום למשנהו.
הדבר עלול להיות מסוכן במידה והמשתמש מתכנן לנהוג ממקום למקום, מבלי לדעת אם יהיה תחת השפעה או פיקח, ואף לעורר השפעות פיזיות ונפשיות שונות באופן בלתי מבוקר וללא שליטה.
בעיה זו תקפה שבעתיים כשמדובר במשתמש שצורך זנים ומינונים שאינם מבוקרים או מפוקחים, ואשר תופעות הלוואי שלהם וריכוז החומר הפסיכואקטיבי הפעיל בהם אינם ידועים.
לסיכום, כיום הקנאביס הפך לתרופה שעוזרת לחולים רבים, ואפילו משפרת את איכות חייהם – אבל חשוב לזכור שלמרות הלגליזציה מדובר בתרופה, וכמו כל תרופה גם לזו יש תופעות לוואי והיא עלולה להיות ממכרת.
אם אתם או מישהו מהקרובים אליכם מתמודדים עם התמכרות לקנאביס או לכל חומר אחר, אנו במרכז אברהמסון מתמחים בגמילה מהתמכרויות. פנו אלינו לקבלת תמיכה מקצועית וטיפול המותאם אישית לצרכים שלכם.
