עישון בצבא
אומרים שהצבא צועד על קיבתו. ומה בנוגע לריאותיו?
נוצר ב- AI
התאריך: 16 בפברואר, 1982. בתקופה זו התעורר דיון ציבורי רחב על נזקי העישון בישראל, בעיקר בשל עלייה במודעות לנזקים הבריאותיים שלו והשפעתו על אוכלוסיות מיוחדות כמו חיילי צה"ל. הדיון הובל על ידי חברי כנסת ומומחי בריאות ציבור, שראו בצבא זירה מרכזית למניעת עישון ושיפור הבריאות הכללית. בישיבה ה-59 של הכנסת העשרים דנו לראשונה בהשפעות העישון על חיילי צה"ל. כבר אז הוזכרה החשיבות של צמצום התופעה, הן לשיפור הכושר הגופני של החיילים והן למניעת אסונות כמו שריפות. אך כעת, מעל 40 שנה מאותו דיון, הנתונים מראים כי הבעיה לא רק נמשכת – אלא מחמירה.
מציאות מדאיגה: שיעורי העישון בצה”ל
מאז מועד קיום הדיון הנ”ל חלפו מעל 40 שנים ולצערנו, המספרים עדיין אינם משביעי רצון (בלשון המעטה). הנתונים מצביעים על כך שכ- 25% מהמשרתים בצה”ל מעשנים מוצרי טבק. על פי הדוח האחרון לשנת 2022, כ-25% מהגברים וכ-15% מהנשים בצה”ל מעשנים מוצרי טבק. לשם השוואה, בשנים 2015-2016 שיעור המעשנים בקרב גברים עמד על כ-30% ואילו בקרב נשים כ-18%. מגמה זו מעידה על ירידה קלה אך עדיין רחוקה מלהיות מספקת. מחקר ארוך טווח שעקב אחרי 30,000 חיילים בין השנים 1987 ל-2011 מצא כי שכיחות העישון עולה באופן חד במהלך השירות. בעוד שבעת הגיוס שיעור המעשנים עמד על 26%, עד לשחרור הוא זינק ל-36.5%.
בנוסף, 18% מהחיילים והחיילות שלא עישנו ביום הגיוס החלו לעשן במהלך השירות. תופעה זו קשורה ללחצים הנפשיים והפיזיים שחווים החיילים ולחשיפה לעישון חברתי, גורם משמעותי במעבר לעישון מאסיבי.
השפעות עישון על בריאות וביצועי החיילים
לעישון יש השפעה ישירה ומשמעותית על בריאותם של חיילים קרביים לאורך זמן. חיילים שמעשנים סובלים לא רק מירידה בכושרם האירובי אלא גם מהתפתחות של מחלות כרוניות כמו מחלות לב וכלי דם, תפקוד ריאתי ירוד וסיכון מוגבר להתפתחות סוגים שונים של סרטן. בטווח הארוך, עישון פוגע ברמות האנרגיה וביכולת להתאושש מפעילות גופנית מאומצת, דבר שמשפיע ישירות על המוכנות המבצעית. בנוסף, עישון מעלה את הסיכון לזיהומים בדרכי הנשימה, במיוחד בתנאים מאתגרים כמו שטח או מזג אוויר קיצוני, שבו חיילים נדרשים לתפקד במיטבם. מעבר לכך, חיילים שאינם מעשנים חשופים לעישון פסיבי, אשר גורם לנזקים דומים ואף יכול להגביר את הפגיעות להתמכרות עתידית לניקוטין.
לעישון יש השפעה ישירה על יכולת הביצוע והכושר הגופני של החיילים. חיילים קרביים מעשנים סובלים מירידה בכושרם האירובי ובתפקודם המבצעי. בנוסף, עישון מגביר את הפגיעות ללחץ ומתח נפשי, פוגע בבריאות הכללית ומסכן גם את החיילים הלא-מעשנים בשל החשיפה לעישון פסיבי.
עישון חברתי
תופעה ידועה הגורמת למעשנים מתחילים להתמיד ולהתמכר היא תופעת העישון החברתי. עישון חברתי הוא תופעה בה לחץ חברתי, אווירה חברתית נעימה ורצון להשתייך ולהשתלב חברתית, גורם ללא מעשנים או למעשנים קלים להיסחף לעישון מאסיבי יותר שרובו נעשה בסיטואציות חברתיות.
בבסיסים צבאיים הנושא קיים באופן משמעותי יותר עקב כך שהחיילים אינם בוחרים את החברה בה הם נמצאים במהלך שהייתם בבסיס, דבר שמקשה עליהם להתרחק מהשפעות סביבתיות שכאלה. במקרים אחרים גם הלחץ והאינטנסיביות אותם הם חווים במהלך השירות גורמים למתח עודף ומגבירים את הדחף לעשן.
עישון פסיבי
ומה בנוגע לחיילים והחיילות שאינם מעשנים? מתברר שגם הם ניזוקים מהיקפי העישון הגדולים בקרב חיילים וחיילות, שכן עישון פסיבי מזיק לא פחות מאשר עישון אקטיבי. ממחקרים עלה כי חשיפה כרונית או מסיבית לעישון עלולה לגרום לרמות ניקוטין גבוהות במוח. זו הסיבה לכך שחשיפה לעישון פסיבי מגבירה את הפגיעות להתמכרות לניקוטין. מכיוון שהמסגרת הצבאית אינה מסגרת חופשית והחיילים מחויבים להימצא בבסיסים בקרבת חיילים וחיילות מעשנים, הנזק שנגרם להם אינו בשליטתם ואין ביכולתם למנוע אותו. גם במידה וקיימים חוקים שמטרתם למנוע את היקפי העישון ולתחום אותם באזורים ייעודיים בבסיס, אין הדבר מסייע במידה ואין אכיפה מסודרת ומקיפה של התקנות הללו.
סיגריות אלקטרוניות: מגמה חדשה ומדאיגה
בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בשימוש בסיגריות אלקטרוניות, בעיקר בקרב צעירים. מגמה זו משפיעה גם על המתגייסים העתידיים, כשדיווחים מצביעים על כך ש-13.7% מבני הנוער מתחילים לעשן כבר בגילאי 12-14. נתון זה מהווה אתגר חדש עבור מערכת הביטחון.
בצה”ל נעשו ניסיונות להתמודד עם הבעיה, כולל קמפיינים הסברתיים שנועדו להדגיש את הסכנות הבריאותיות של סיגריות אלקטרוניות. במסגרת הפעולות, הושם דגש על העלאת מודעות בקרב מפקדים ויצירת סדנאות חינוך לחיילים. בנוסף, צה”ל פועל להטמיע איסור מוחלט על שימוש בסיגריות אלקטרוניות באזורים ציבוריים בבסיסים, מתוך הבנה שמדובר במוצר שעלול לגרום להתמכרות לא פחות מסיגריות רגילות.
בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בשימוש בסיגריות אלקטרוניות, בעיקר בקרב צעירים. מגמה זו משפיעה גם על המתגייסים העתידיים, כשדיווחים מצביעים על כך ש-13.7% מבני הנוער מתחילים לעשן כבר בגילאי 12-14. נתון זה מהווה אתגר חדש עבור מערכת הביטחון.
צעדי מניעה בצה”ל – מה נעשה ומה עוד אפשר לעשות?
צה”ל נקט במספר צעדים לצמצום תופעת העישון:
- איסור מכירת סיגריות בכ-50 בסיסים.
- איסור על מפקדים לעשן בנוכחות חיילים.
- אכיפת עישון רק באזורים ייעודיים בבסיסים.
עם זאת, מומחים מדגישים כי יש צורך בהרחבת המאמצים. לדוגמה:
- שיתוף פעולה עם משרד הבריאות: פיתוח תוכניות גמילה ייעודיות לחיילים.
- הגברת אכיפה: שיפור הפיקוח באזורים שאינם מיועדים לעישון.
- הגברת ההסברה: קמפיינים להעלאת מודעות לנזקי העישון בקרב חיילים.
- אימוץ תקנות מחמירות: למידה מצבאות אחרים, כמו בארה”ב, שבהם הוחמרו תקנות העישון והוגברו תוכניות המניעה.
כיצד להיגמל?
תהליך גמילה מעישון יכול להיות מאתגר, אך יש פתרונות יעילים ומוכחים המעניקים מענה מהשורש. מכון אברהמסון, למשל, מתמקד בטיפול מותאם אישית שמטרתו לא רק להפסיק את העישון אלא גם להתמודד עם הגורמים הרגשיים והפיזיולוגיים המובילים להתמכרות. השיטה כוללת טכניקות מתקדמות שמסייעות למעשנים להתמודד עם הדחף לעשן, לשבור את מעגל ההתמכרות ולמנוע חזרה להרגל. הצלחת השיטה נובעת מהתמקדות עמוקה בפתרון הבעיה מהבסיס ולא בהצעת פתרונות זמניים.
תהליך גמילה מעישון יכול להיות מאתגר, אך יש פתרונות יעילים. לדוגמה, תוכניות גמילה מעישון המספקות תמיכה מותאמת אישית שעוזרת למעשנים להפסיק לעשן בקלות יחסית.
להמשיך במאבק למען חיילי צה”ל
המאבק בעישון בצה”ל הוא לא רק עניין בריאותי – הוא קריטי לשיפור הכשירות המבצעית של הצבא. יש להמשיך לקדם תקנות, חינוך והסברה, ולהעניק לחיילים את הכלים הנדרשים להפסיק לעשן ולשמור על בריאותם.
