ממחקר אוסטרלי עולה כי ברחבי העולם ישנם כיום כ-240 מיליון אלכוהוליסטים, למעלה ממיליארד מעשנים ולא פחות מ-15 מיליון איש המשתמשים בסמים קשים בהזרקה, כדוגמת הרואין.

נתוני משרד העבודה והרווחה מצביעים על כך שגם בישראל חיים כיום כ-120 אלף מכורים לאלכוהול, סמים, הימורים, קניות ואפילו למין, כאשר לא פחות מ-35% מהמכורים לחומרים פסיכואקטיביים הנם בני נוער בגילאי 12-18. 

בהתחשב בנתונים אלו, זה לא באמת מפתיע אם אתה או מי מקרוביך או חבריך נכנסתם לסטטיסטיקה הזו – למעשה מדובר במגפה שרק הולכת ומחריפה!

מגפת ההתמכרויות בישראל במספרים

השירות להתמכרויות מטעם משרד העבודה והרווחה מפרסם דו"חות תקופתיים שמהם ניתן ללמוד רבות אודות תמונת המצב בכל הנוגע להתמכרויות הנפוצות בארץ, שכיחותן ואופן התפלגותן במגזרים השונים. מדאיג מאוד לגלות שלא פחות מ-46% מהאנשים שנזקקים לטיפול בעקבות התמכרות לסמים ולאלכוהול הם מתחת לגיל 25, ו-30% מתחת לגיל 18, כששיעור המשתמשים בקנאביס בגילאי 18-25 מרקיע שחקים ועומד על 63%. עוד עולה מהנתונים שמספר הגברים מתוך הציבור הנזקק לסיוע במרכזי הטיפול להתמכרויות גדול פי שלוש וחצי ביחס למספר הנשים המטופלות. 

בנוסף, מסתבר ש-35% מהמטופלים הללו אינם עובדים, אם כי רק 5% מתוכם הם דרי רחוב, כשמבחינת מצבם המשפחתי – 56% מהנזקקים לטיפול בעקבות התמכרויות הנם רווקים, 23% נשואים ו-18% גרושים.

איך ניתן לזהות התמכרות?

זיהויה של התמכרות, בין אם אתם עצמכם נסחפתם לתלות כפייתית כלשהי ובין אם זו בעיה שמתרחשת עם אדם קרוב, עשוי להיות מורכב מכפי שנדמה. 

אדם שעובר תהליך התמכרותי יפתח כמיהה ודחף לחומר או להתנהגות אליהם הוא מכור, המלווים בחוסר שליטה עצמית ובקושי להתרחק מהרגל הממכר. 

במרבית המקרים, תהליך זה מלווה בירידה בתפקוד החברתי במקביל להזנחת מחויבויות מרכזיות כמו תפקוד הורי ומשפחתי, ופגיעה בתחומי אחריות חשובים בעבודה ובלימודים. 

בנוסף, מכורים מתאפיינים בהתעלמות והכחשה של סיכונים שונים הכרוכים בהתמכרות, נוטים לסבול מעייפות כרונית, ומפגינים התנהגות מנוכרת.

סימן נוסף וחשוב לזיהוי התמכרות נוגע לתחושת סודיות כללית שאופפת את המכור, וגורמת לו, בין היתר, לשקר בנוגע למעשיו – לדוגמא לדווח ששתה פחות מכפי ששתה באמת. 

סימנים גופניים, קוגניטיביים ונפשיים לקיומה של התמכרות

לעתים הסימנים שעשויים להדליק לכם נורה אדומה בנוגע למצבו של אדם יקר יהיו גופניים, ויבואו לידי ביטוי בתופעות בריאותיות שונות.

כך למשל, מכורים רבים סובלים מאדמומיות מתמדת בעיניים ומבטם מזוגג, הם עשויים גם לסבול מפציעות לא מוסברות, חולניות מתמדת או משינויים פתאומיים במשקל גופם.

במצבים חמורים עלולים גם להופיע סימנים נוספים, כמו ריח רע מהגוף, הזנחה פיזית ניכרת, תסמיני גמילה כדוגמת הזעה, רעידות והקאות.

מבחינה קוגניטיבית, חלק מהאנשים הסובלים מהתמכרות יסבלו גם מבעיות בזיכרון, חלקם ידברו באופן מעורפל ומנותק מהמציאות, בעוד אחרים יפגינו דווקא שטף דיבור פרוע ובלתי נשלט.

סימנים נוספים לקיומה של בעיית התמכרות אצל יקיריכם יכולים לכלול שינויים תכופים ופתאומיים במצב הרוח, שעשוי לנוע בין דיכאון ואפילו מחשבות אובדניות לבין נרגנות ואדישות.

האם ייתכן שיש לכם בעיית התמכרות שאתם לא מודעים לקיומה? 

לא כולם מודעים לכך שגם הרגלים תמימים וחיוביים עלולים להפוך להתמכרות, ועל אחת כמה וכמה כאשר מדובר על צריכת חומרים פסיכואקטיביים ומזיקים, כמו סיגריות, אלכוהול וסמים. 

על מנת לבדוק האם הרגל שאתם מחזיקים בו הפך להתמכרות מסוכנת ומזיקה, תוכלו לשאול את עצמכם עד כמה הפעילות האמורה הפכה להיות מרכזית בחייכם.

אם ההרגל המדובר הפך להיות כה מרכזי עד שהוא משפיע באופן משמעותי על הרגשתכם, ודוחק הצידה פעילויות ותחומי עניין אחרים – זה עשוי להיות סימן לכך שזו התמכרות. 

בנוסף, כשהרגל מסוים הופך לממכר, תוכלו להבחין שאתם עושים זאת לעתים הרבה יותר קרובות ובאופן ממושך יותר מכפי שתכננתם, וחשים חרדה ומועקה רק מלחשוב על האפשרות להפסיק. 

נסו להיות ערניים גם לרמת התפקוד: אחד הסימנים המובהקים שחשוב לשים לב אליהם הוא כשהפעולה הממכרת משבשת את מערכות היחסים ומזיקה לתפקוד בעבודה, בלימודים או במשפחה. 

סוגי התמכרויות שכיחות

כיום מקובל לסווג את ההתמכרויות לשני סוגים עיקריים: התמכרות לחומרים כימיים והתמכרות התנהגותית. 

התמכרויות התנהגותיות מתייחסות להרגלים כפייתיים כמו משחקי מחשב, הימורים וקניות, ואפילו לעיסוק כפייתי במין או בספורט.

בקטגוריה של התמכרות לחומרים כלולים הרגלים מזיקים כמו עישון סיגריות, סיגריות אלקטרוניות וסמים קלים, שתיית אלכוהול, צריכת יתר של תרופות וחומרים אופייטיים ושימוש בסמים קשים, כמו קוקאין והרואין. 

התמכרויות מסוג זה מתאפיינות בהשתוקקות עזה לחומר, צורך להגביר שוב ושוב את המינון על מנת לחוות את אותה ההשפעה, קשיים בהפסקת השימוש ותסמיני גמילה כשמנסים בכל זאת להפסיק. 

בנוסף אנשים רבים שמכורים לחומרים שונים נוטים לעשות בהם שימוש מסוכן, כמו לנהוג או לעבוד תחת השפעתם של חומרים פסיכואקטיביים.

מה גורם לאנשים להתמכר?

אנשים רבים שוגים ומאמינים שהתמכרות היא בחירה מודעת או תוצאה של נטייה לאורח חיים עברייני, אבל למעשה מדובר במצב נפשי מורכב שעשוי לנבוע מסיבות שונות ומגוונות. 

לפניכם מספר גורמים עיקריים שעשויים להשפיע על אנשים להתמכר:

• היסטוריה משפחתית של התמכרויות: הרקע המשפחתי משפיע על רגישותנו להתמכרויות לא רק מבחינה גנטית, אלא גם באופן שקשור להתנסויות שצברנו במהלך הילדות.
  ילדים להורים שסבלו מהתמכרויות היו עדים להשלכותיהן, לניסיונות הגמילה ולחוויות טראומטיות נוספות, ולכן מועדים יותר לפתח התנהגויות דומות בבגרותם.
• סיבות גנטיות ותורשתיות: מחקרים הוכיחו שקיימת רגישות להתמכרות שמקורה בנטייה מולדת אשר בסיסה גנטי. מדענים שחוקרים את התחום מעריכים כי 40%-60% משיעור הסיכון של אדם לפיתוח התמכרות מבוסס על גנטיקה, הקובעת את האופן בו מערכת הדופמין במוחו מגיבה לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים.
• בעיות נפשיות ותחלואה כפולה: אנשים הנאבקים במחלות נפש או מתמודדים עם מצבים רגשיים קשים כמו דיכאון וחרדה, עלולים להיות מועדים יותר להתמכרות עקב הפנייה לחומרים פסיכואקטיביים מתוך אמונה שהדבר יסייע להפחתת הרגשות השליליים שהם חווים. מצב בו אדם מתמודד גם עם מחלה נפשית וגם עם התמכרות קרוי בשפה המקצועית תחלואה כפולה, וכבר הוכח במחקרים שאנשים שסובלים מבעיות בבריאות הנפש מועדים יותר לסבול מתלות ממכרת בחומרים שונים.
• חשיפה לחומרים פסיכואקטיביים בגילים צעירים: חשיפה לחומרים פסיכואקטיביים בגילאי הנעורים הוכחה מחקרית כגורם סיכון לפיתוח התמכרות בהמשך. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי המוח המתפתח רגיש יותר להשפעתם של חומרים אלו מאשר מוחם של אנשים בוגרים, וכן בכך שצעירים נוטים יותר לקבל החלטות על בסיס התגמול הכרוך בהן.
• לחצים חברתיים: רבים מהחומרים הפסיכואקטיביים הממכרים נצרכים בסיטואציות חברתיות, ופעמים רבות אנשים עשויים לחוש כורח להצטרף להתנהגות המקובלת על מנת להרגיש חלק מהמעל החברתי. לחץ חברתי מסוג זה עשוי לבוא לידי ביטוי באופנים שונים, גלויים וסמויים יותר, ולהוות את הטריגר הראשוני שמעודד את ההתנסות ההתחלתית עם אותם חומרים, שאחר כך הופכים לממכרים.
• שימוש בתרופות מרשם ממכרות: ישנן לא מעט תרופות הניתנות במרשם רופא על מנת לטפל בבעיות רפואיות שונות, שכוללות חומרים ממכרים, אשר עלולים להפר את איזונה של מערכת הדופמין במוח. אנשים הנוטלים תרופות מרשם בעלות פוטנציאל ממכר מועדים לפתח בהן תלות, וככל שמשך הנטילה מתארך – כך גובר הסיכון לפיתוח התמכרות.

מה הופך את היציאה מההתמכרות למאתגרת? 

חשוב להבין שתהליך גמילה הוא לא דבר של מה בכך, כשבניגוד למה שלפעמים נדמה לאנשים שלא חוו זאת על בשרם – זה הרבה יותר מאשר 'פשוט להפסיק עם זה ודי'.

אחת הסיבות לכך נעוצה בכך שכל עוד ההתמכרות מתקיימת, היא יוצרת מצב בו כל חייו של אדם סובבים סביב ההרגל הממכר.

לאחר הגמילה, עולה צורך לפתח אורח חיים אחר שיתמוך בדרך החדשה, כזה שיכלול דרכי התמודדות חלופיות עם מצבי לחץ ומתח, חרדה ותשוקה.

אהוד אברהמסון, מומחה בינלאומי לטיפול בהתמכרויות והמייסד של מכון אברהמסון המוביל בארץ בתחום הגמילה מהתמכרויות מזה למעלה מ-38 שנה, אומר: "ברגע שהמוח מזהה ניקוטין או כל חומר פסיכואקטיבי אחר, הוא הופך להיות 'מכר' שלו, וגם אם מפסיקים לתקופה, המוח לא שוכח. מאחר וכיום גם המדע מזהה שהזיכרון עצמו הוא לא רק בתוך המוח אלא גם באזורים שונים, ומכיוון שהיום יכולים למדוד את המערכת האנרגטית, ברגע שאנחנו יכולים לעשות את השינוי הקטן הזה – אותו רצפטור המזהה את החומר הממכר במוח – נרדם. בן אדם יוצא מהטיפול ואומר: אני לא יודע מה עשו לי אבל זה לא מעניין אותי יותר!".

אסטרטגיות לגמילה מהתמכרות

ישנן אסטרטגיות שונות לגמילה מהתמכרויות, כשקיימת חשיבות רבה להתאמת האסטרטגיה בה בוחרים, הן לסוג ההתמכרות והן באופן אישי לנגמל או הנגמלת עצמם.

אחד העקרונות שעשויים לסייע בתהליך הגמילה, הוא הגדרה מטרה ברורה שתגביר את המוטיבציה, בכוונה לעמוד בה, כמובן.

במרבית המצבים, נכון להפסיק את ההתמכרות בבת אחת, כמו בגמילה מסוכרים ומגלוטן, מעישון סיגריות או מתלות באלכוהול ובחומרים פסיכואקטיביים אחרים.

במכון אברהמסון המוביל בתחום הגמילה מהתמכרויות ומחזיק באחוזי הצלחה של מעל ל-90%, ניתן להפסיק את ההתמכרות בטיפול אחד ויחיד, טבעי לחלוטין, שמטפל בבעיה משורשה ומבטל את הדחף לחזור להרגל הממכר.

מעל הכל – אהבה וחמלה לעצמכם חשובות מתמיד בתקופת הגמילה ובפרט ברגעי משבר, ומהוות תזכורת פנימית לשמירה על אורח החיים שמיטיב אתכם במלוא מובן המילה – בניגוד להרגלים המזיקים שרק מעניקים סיפוק קצר טווח.  

התנהלות מושכלת לאחר הגמילה ובמהלכה

חשוב לדעת שבתהליכי גמילה עשויות להתרחש עליות וירידות, ובמידה שאתם מוצאים את עצמם בנסיגה – זה לא הזמן לשפוט את עצמכם, אלא ללמוד מההתנסות.

אם תבינו מה גרם לכם להישבר ולחזור להרגלים הממכרים והמזיקים למרות שהחלטתם להיגמל – זה יקל עליכם שלא להיכנע לדחף בפעם הבאה. 

בנוסף, מומלץ מאוד לבדוק אם יש מצבים נפשיים או בעיות בריאותיות שהוזנחו במהלך ההתמכרות – וכעת ניתן ורצוי לטפל בהם. 

עוד ראוי להדגיש שעבור רוב הנגמלים קל יותר להימנע לחלוטין מהפעילות הממכרת – מאשר לנסות לחזור אליה באופן מבוקר.

כך, למרבית האלכוהוליסטים יהיה נכון יותר להימנע משתייה לחלוטין מאשר לנסות ולשתות בירה או כוס יין אחת בלבד במהלך אירוע חברתי.

חשוב גם לוודא שאתם לא מחליפים התמכרות אחת באחרת – ולהשתדל למצוא סיפוק מתון יותר אך עמוק ואמתי – בחיים עצמם.  

זאת ועוד: מומלץ לשים לב לטיפוח ושיקום מערכות היחסים האישיות שאולי נפגעו במהלך ההתמכרות, כשייתכן שעצם הגמילה תסייע לחידוש חלק מהקשרים. 

לסיכום: אנחנו מכירים לא מעט סיפורי הצלחה של אנשים שהצליחו להשתחרר מהתמכרויות באופן עצמאי, ואולי גם אתם כאלה – אבל גם אם לא יש לכם למי לפנות!

מכון אברהמסון, המוביל את תחום הגמילה מזה 38 שנה עם למעלה מ-90% הצלחה, יסייע לכם להיפטר אחת ולתמיד מהדחף הממכר בפגישה אחת ויחידה, באמצעות טכניקות טבעיות לחלוטין ובעלות אפקטיביות מוכחת! 

השאירו את הפרטים האישיים שלכם עוד היום, כך שאחד מנציגנו יוכל לחזור אליכם בהקדם – ואתם כבר בדרך הנכונה להשתחרר לחופשי מההתמכרות המזיקה!