איך לגדול בבית של מעשן ישפיע עליך כמבוגר
מעשנים רבים שמגיעים להיגמל מספרים שהסיגריה הראשונה שעישנו, הייתה אי שם בסביבות גיל ההתבגרות המאוחר, כשלמדו בתיכון.
הסיבות יכולות להיות מגוונות – השפעה מהסביבה ומהדימוי המרדני והקשוח שנצמד למעשנים הצעירים עם השנים, העובדה שבעבר הלא רחוק העישון
היה מותר במקומות ציבוריים רבים ללא אזכור על הנזקים האפשריים לבריאות ושווק בצורה נחשקת בפרסומות, בסרטים וברחבי המדיה, ולפעמים הסיבה היא פשוט בגלל שגדלו לזה בבית.
טרם נמצא ההורה שהיה רוצה לראות את ילדיו מעשנים, וכאן מתחילה הבעיה.
כל הורה שמבין קצת בחינוך טוב, יודע שהוא מתחיל בדוגמה אישית. ההורים המעשנים אולי לא ששים למראה הילד שהצטרף אליהם לעשן הסיגריות, אך לא מודעים לכך שהם יצרו את המפלצת הזו בעצמם.
כשהורה מעשן נוזף בילד שהתחיל לעשן בעצמו, תוך כדי שיעול אפוף בעשן, הוא מהווה דוגמא אישית חסרת אמינות של פה ולב שאינם שווים.
כשזו הדוגמא האישית שיש בבית, לא פלא שהילדים שגדלים לתוכה יתחקו אחר מנהגי ההורים ויעשנו בעצמם.
כשגדלים בצל עשן סיגריות, יש לעישון תמיד לגיטימציה מלאה.
ילדים שגדלו וגדלים כיום בבתים מעשנים, לרוב עתידים להיות מבוגרים מעשנים, שישמשו גם הם דוגמא לילדים שלהם בעתיד, שכנראה יעשנו אף הם, וכן הלאה, ובאופן טבעי יהיה קשה לקטוע את שרשרת הדורות לעישון.
יתרה מכך, בבית שבו ההורים מעשנים, הסיגריות נמצאות בזמינות מיידית וכך גדל הסיכוי שהילד ישלוף סיגריה מהקופסא של אבא שעל השולחן בסלון.
מחקר מ-2014, שנערך עבור כתב העת Pediatrics העוסק ברפואת ילדים, מצא רשמית את מה שהיה מובן מאליו – ילדים שהוריהם מעשנים יחקו אותם בהמשך החיים.
במחקר השתתפו כ-400 משפחות – בני נוער בגילאי 12-17 והוריהם. הנחקרים נשאלו בשלב הראשון שאלות בנושא הרגלי העישון בבית.
לאחר שנה, נשאלו את אותן שאלות בשנית, ובשלישית לאחר חמש שנים. המתבגרים להורים המעשנים היו בסיכון גבוה ב-41% לעשן בעצמם, וככל שההורים היו מעשנים יותר כבדים, כך גבר הסיכוי שהילדים יהפכו למעשנים קבועים.
לפיכך, הסיקו החוקרים שהתמכרות לניקוטין תלויה באופן ישיר בהרגלים ובחינוך בבית.
בנוסף לכך, היבט נוסף ששם את הילדים בסיכון להפוך למעשנים, הוא ההשפעה הישירה של העישון הפסיבי הרווח בביתם.
כשהילדים רגילים לחיות בבית מלא בעשן סיגריות, זה מה שהגוף שלהם מכיר, וקיימת השפעה ישירה ומוכחת על מוחם המתפתח, בדומה להשפעה שישנה על מוחם של מבוגרים כמעשנים פסיביים, וייתכן שבאופן חמור יותר כיוון שהמוח שלהם עדיין מתפתח עד הגעתם לבגרות.
למעשה, ניתן להגיד שהילדים גדלים לתוך ההתמכרות כברירת מחדל, והחשיפה הממושכת לעשן הסיגריות יוצרת תשתית שעליה קל לפתח הרגלים התמכרותיים.
אם לסכם את הנאמר בכתוב במשפט אחד, מדובר בלוגיקה פשוטה – אם ההורה מעשן, רוב הסיכויים שגם הילד יתחיל לעשן, וכנראה שלא יפסיק עם ההרגל הזה בבגרותו.
בתרחישים יותר אופטימיים ופחות סבירים הילד יפסיק לעשן לאחר זמן קצר, אך מצבו הבריאותי יתחיל בנקודה נמוכה מזו של ילד להורים לא מעשנים.