עיתון לאישה חקר בדק ומצא את מכון אברהמסון 21.9.08 : "אמרו לנו שבמכון אברהמסון גומלים לא רק מניקוטין, אלא גם מגלוטן וסוכר. ספקנים וחשדנים שלחנו לשם שניים: אחד מעשן, שנייה עם משקל עודף. עברו חודשיים, ומה קיבלנו? גבר ריחני ואישה מחוטבת , כן ממש ממש כך."
 

"יבורך הגומל"
אמרו לנו שבמכון אברהמסון גומלים לא רק מניקוטיןאלא גם מגלוטן וסוכרים.ספקנים וחשדנים שלחנו לשם שניים:אחד מעשן שנייה עם משקל עודף
עבר חודשעברו חודשייםומה קיבלנוגבר ריחני ואישה מחוטבת
כןכןממש כך

אלי טבנקין ורוני רבינוביץ  עיתון "לאישה" ספטמבר 2008

הפסקת עישון

לו הייתי פוגשת פייה עם שלוש משאלותהייתי נאלצת למצוא דרך להבטיח בריאות לאהוביי ושלום עולמי לכל השאר במשאלה אחתשתי הנותרות היו מנוצלות כך: 1. אנא העלימי מגופי כ־15 ק"ג. 2. אנא הבטיחי שהמשקל המתוקן יישאר איתי לנצח נצחים.

במהלך עשרים השנים האחרונות הורדתי משקל עודף כמה פעמיםעם שומרי משקלעם חברות ועם עצמיבכל פעם מחדשזמן מה לאחר שהמבצע הסתיים בהצלחההתמכרתי למבצע אחראכלי פרוסת לחם וקנחי בגלידה (או בגרסה המוגדלתאכלי חבילת עוגיות ותיהני מחפיסת שוקולד).

הייאוש מהידיעה שכל ירידה סופה בעלייההקשה עליי להתמסר לדיאטהבשנים האחרונות תהיתי אם לא עדיף שאלמד לחיות בשלום עם המשקל שליבמקום להתאמץ לרזות ולכעוס על כך שאיני מצליחה.

אחרי אינספור ניסיונות "מהיום דיאטהשהסתיימו בקרואסון,הגעתי לשתי מסקנותאדרושה לי דיאטה עם משטר נוקשה,חד משמעישלא נותן לגיטימציה לחריגותבבהיעדר פיה,דרוש לי "קסםאחר להיתלות בושכן בכוחות שלי איני מאמינהבעודי מתלבטת בין כדוריםקקטוסים ומחטים,נקרתה בדרכי הזדמנות שנשמעה תפורה למידותיי (הגדולות):טיפול לגמילה מגלוטן וסוכריםבינגו.

"דיאטה זה לא המקצוע שלהם"

בווילה נעימה וממוזגת היטב במושב עין ורד שבשרוןפגשתי את אהוד אבהרמסוןממציא שיטת אברהמסון לגמילה מהתמכרויות שונות ובעל המכון הנושא את שמובסלון הבית,שהוא גם חדר ההמתנה וגם המקום בו מתבצע שלב ההסבריםלמדתי את הדברים הבאים:

אהוד וצוות המטפלים שלו אינם תזונאים ואינם מספקים תוכנית דיאטהמבחינתםהטיפול נועד לסייע לאנשים שמסיבות בריאותיות (צליאקסוכרת ועודנאלצים להפסיק לאכול גלוטן וסוכריםכל מה שקשור לירידה במשקל – הוא ענייני שלי.

אהוד הסביר מה עומד להתרחש בחדר הטיפולים ולשם מה נתכנסנו כאןבעזרת טיפול אנרגטי הוא יכבה את הפעילות באותו מקום בגוף שלי שמשדר צורך תמידי במאפים ובמתוקיםעשר דקות של טיפול חד פעמי – וחיי ישתנו לנצח(אגבלדברי אברהמסון ל־15 אחוז מהמטופלים דרוש טיפול נוסף).

את הרושם הכי חזק השאיר עליי שלב האיומיםאסור באיסור מוחלטסופי וחד כיווני לגעת מעתה והלאה בחומרים אליהם אני מכורה. "לא ביום ההולדת שלך", הדגיש אברהמסון, "לא בזמן חופשה בבית מלוןלא בארוחת חג ולא כש'לא נעים מהמארחים'". פשוט לאאף פעםלנצח. "ראית את האיש שיצא מפה לפני רגע?" הוא שאל ואני הנהנתי, "הוא שכן שלי.הוא נגמל מעישון כבר לפני כמה שניםולפני זמן מה החליט לקחת שכטהרק אחתסתם מסקרנותלראות איך ירגיש.עכשיו גמלתי אותו שוב מעישוןכי השכטה הזו החזירה אותו לשלוש קופסאות ביום". לדבריומגע בודד עם החומרים האסורים מספיק כדי "להדליקאת אותה תשוקה אסורה במלוא עוצמתהפחממיסטים אנונימייםהנה אני באה.

"טיפול בעיניים עצומות"

בחדר הטיפולים חיכו שולחן ושני כיסאות עץעציץ עם פכפוך של מים וגם מתלמדת של אברמסוןשבהסכמתי ישבה וצפתה בטיפוללצורך הטיפול יש להסיר מעל הגוף את כל המתכות(תכשיטים וגם חזייה עם ברזלים), מומלץ לבוא לאחר מקלחת ואפשר ללבוש בגדים רגילים לגמריישבתי על כיסא במרכז החדראבהרמסון הניח בידיי כמה אבני קריסטל וביקש שאעצום את העיניים ואנסה לחשוב על מקום או מצב נעימים במיוחד.

מבוכה גדולה משתלטת עלייאניציניקנית איומה שמעולם לא עברה שום טיפול אלטרנטיבימתאפקת לא להתפוצץ מצחוק כשאני שומעת את אברהמסון נושם עמוק לפני שהוא מתחיל בטיפול.

מאחר שעיני היו עצומותאני יכולה לתאר רק את מה שהרגשתיאברהמסון נופף בידיו משני צידי גופיואני חשתי מעין משבי רוחאחר כך הוא נגע בכמה נקודות לאורך ידיי ובכמה נקודות בראשיזהוזה לקח כעשר דקותאולי פחות.

אחרי שפקחתי את עיניי ביקש אברהמסון שלא נמשיך לשוחח,שאשמור על שקט בשעת הנסיעה הביתה ושאשתדל להימנע ממחשבות על עבודה ושאר טרדות יומיומיותבגלל זה לא הצלחתי לשאול אותו הרבה שאלות שעניינו אותיכמו למשל"איך זה עובד באמת".

השאלה הזו מטרידה אותי עד היום.

כלומראין שאלה שזה עובדאבל מה בדיוק עובד?
הפסקת עישוןאברהמסון מסביר שלגוף לוקח כשלושה שבועות להתנקות מכל הסוכרים והפחמימות שבו,ולאחר תקופה זו אמור להיעלם הצורך בהםהטיפוללפיכך,הוא המשענת שמסייעת לנו לעבור את התקופה הקשה עד להתנקות הגוףואולי מדובר ב"אפקט פלסבו"? אולי אנחנו משוכנעים שקיבלנו טיפול תומך ולכן מצליחים להימנע מאכילת הדברים להם היינו מכורים עד שהגוף מתנקה וממילא ההתמכרות חולפתאולי האיומים על ה"ביס הבודד שיחזיר אותנו לאחורמפחידים מספיק כדי שנתאמץ במשך כמה שבועות

"מה שזה לא יהיהזה עובד"

אין לי תשובה לתהיותואני משתדלת להסתפק בשורה התחתונהמה שזה לא יהיהזה עובדחודשיים חלפו מאז אותו מפגש, 10 ק"ג ממשקלי התאיידו ואני חיה בשלום ובקלות עם הרכב המזון החדש שלי.

חשוב להגידההתחלה אינה קלהגם אם הגוף לא משתוקק למתוק או לאפוילמוח הרגלים משלורגע של שעמום מפעיל רפלקס מותנהגשי למגירת הלחםאני עוצרתמדמיינת פרוסת לחםומבינה שלאבדמיון שליהמרקם של פרוסת הלחם הפך ספוגי ותפלהאם זה הטיפולהאם ייתכן שגם קודםאם רק הייתי עוצרת לחשוב הייתי מבחינה שבעצם בכלל לא מתחשק לי לחם?

בימים הראשונים הייתי היסטריתפחדתי שאמצא את עצמי מנשנשת מהפסטה שאני מכינה לילדים בלי לשים לבשאקח עוגייה מתוך הרגלבלי ממש להיות מודעתבלילה חלמתי שאני אוכלת קרואסון.

לאחר יומייםבמהלך בילוי בגן הציבוריאמא נחמדה כיבדה את הבת שלי בחטיף עם קרםהפה שלה התלכלךבהרגל אימהי ניקיתי עם האצבע שלי את זוויות הפה שלהאספתי את הקרם המרוח ו… הכניסה את האצבע לפה כדי לנקות את ה"לכלוך".עשירית שנייה לפני שסגרתי את הפה על ערימת הסוכר הבנתי את גודל הטעות וניצלתי מצרה גדולה.

שבועות אחרי שהפסקתי לחשוב על לחם בתור אופציהאני עדיין מוצאת את עצמי במצבי "כמעט"כאלהמתקשה להיפרד מהרגלים קטנים שכלל אינם קשורים לאכילה לשמהלא למצוץ את הקיסם שיצא מהעוגה עם עיסה שעוד לא נאפתה דילא לטעום את התה שהכנתי לבני כדי לוודא שדרגת החום והמתיקות שלו נכונותלא ללקק את הכף שיצאה רק לרגע מקרם השוקולד המתבשלוחבל להניח אותה על השיש המתלכלךכןאני אופהוכןזה קשההתסכול המתלווה להכנת מתכון חדש בלי שיש לי מושג מה טעמה של התוצאה הוא לעתים קשה מנשוא.

אברמסון מבטיח שלאחר שלושה שבועות מתחילה ירידה מהירה במשקלאצלי זה לא קרהאולי בגלל תזמונים חודשיים מהסוג הנשיואולי כי לא מילאתי אחר המלצותיו ולא הגברתי את הפעילות הגופנית שאני עושהמצד שניאחרי שלושה שבועות התחלתי לשמוע "רזיתנכון?", ומבחינתי זה היה שווה ערך.

אני אוכלת ירקותפירותבשרדגיםגבינות וביצים – מרכיבים שמאפשרים מרחב תמרון לגמרי לא רעבמקרה של ספק או התלבטותניתן להתייעץ עם אנשי המכון בטלפון (אני התקשרתי אליהם היישר ממקרר הנקניקים בסופרכשגיליתי שיש סוכרים בפסטרמה).

לאחר חודש אפשרבהתאם להנחיות הטיפוללחזור לאכול פחמימות כמו אורז מלאתפוחי אדמהלחם ללא גלוטן וכד'.מבחינתיהמרחק בין פרוסת לחם ללא גלוטן לפרוסת חלה עם חמאה קצר מידיאני לא סומכת על עצמיבינתיים לא חזרתי לאכול פחמימות באשר הןסביר להניח שזה לא בריאאך זו ההחלטה שליוכל זמן שארגיש שהתפקוד שלי לא נפגעאני מתכוונת להמשיך כך עד שאגיע למשקל היעד שהצבתי לעצמי.כשהמחוג במשקל יצביע על המספר הנכוןאלך לפגישה עם דיאטנית מקצועית כדי לתכנן איך אני שומרת על ההישג.

החלק הנהנתני שבי מתקשה להאמין שלעולם לא אוכל יותר גלידהבאמת אפשר לחיות בלי הדברים הטובים והאהובים האלהאני עדיין ספקניתבינתייםהמבצע נמשך.

חשוב להגיד: ההתחלה אינה קלהגם אם הגוף לא משתוקק למתוק או לאפוי
למוח הרגלים משלו
רגע של שעמום מפעיל רפלקס מותנה: גשי למגירת הלחם
אני עוצרתמדמיינת פרוסת לחםומבינה שלאבדמיון שליהמרקם של פרוסת הלחם הפך ספוגי ותפל.
 

 

"לא רצהאבל נגמל"

אני לא רוצה להפסיק לעשןאני אוהב לעשןאוהב את הסיגריהאת המגע שלה באצבעות ידייאת הריח והטעם.עישון הוא הנאהאני גם לא מכורכשארצה – אפסיקכבר היו לי הפסקות בעברובכל פעם שרציתי להפסיק הצלחתיאבל עכשיו אני לא רוצהטוב לי אני נהנה.

את השיחה הזו ניהלתי עם עצמי עשרות פעמיםאני בטוח שהרבה מאוד מעשנים מכירים אותה היטבכבר שנים אני אומר לעצמי שאני לא מכורשאם ארצה להפסיק אוכל בקלות.שזה הכול בראש.

בסתר ליביכבר הרבה זמן אני מת להפסיק לעשןהסביבה כבר לא מאפשרת לנוהמעשניםלחיות בשלום עם העישון.חוקים חמורביים מקלקלים את ההנאההטילו עלינו קנסות,הפסקת עישון בפאביםבמסעדות במשרדיםקלקלו את הכיף

המרדף אחרי המעשנים הפך שיטתי ותוקפנילא הרפו מאיתנועד שיצא עשן לבןאמרו החסודיםוהוא יוצא ועוד איך.

יש פחות ופחות מעשניםעישון כבר לא נחשב לחלק מהרפרטואר החברתיגברים כבר לא מתרווחים בצוותא לאחר ארוחה דשנה אפופי עשןנשים לא שולחות מבטים מזמינים בנשיפת עשן מרהיבההפכנו מיעוט מוקצה

מבטים עוינים מקיפים אותנו ונותנים לנו להבין שאנחנו אחראיים לכל תחלואי העולםשלא לדבר על כך שהאישה שאיתי לא הפסיקה להפציר בי להפסיקהריח מפריע לה. "הידעת שיש 52 חומרים מסרטנים בכל סיגריה?" היא מקדמת את פני בברכה כשאני מגיע הביתה לעת ערבונאלץ לצאת החוצה (מביתי שלי!) כדי לעשן.

בתוך תוכי כבר גמלה בי ההחלטה שבקרוב אפסיק לעשן אבל,כמובןלא עכשיועוד לאזה לא העיתוי המתאיםאין לי כוח להתמודד עם זהברור שאפסיקאבל לא כרגעכשארצה.תמיד אפשר.

ואיכשהובכל זאתהסכמתי לשמש שפן ניסיונות ולמורת רוחי העשנה צלצלתי וקבעתי פגישה במכון אברמסון

"סיגריה אחרונה"

ההכנות לטיפול לא כללו כמעט כלוםהייתי צריך לזרוק את הסיגריות ולנקות מאפרותלא התבקשתי להגיע בצום ואפילו לא התבקשתי להפסיק לעשן.

את הדקה האחרונה לפני הטיפול הקדשתי "לסיגריה האחרונה שלי". 

תמונות מחיי חלפו ביעף בעיני רוחי.נזכרתילמשלשפעם בסיניבצבא,נסעתי חמש שעות כדי לקנות סיגריות לחבר'הלאט לאט עישנתי את הסיגריה האחרונה שליכל שאיפה נעשתה במחשבה מרובהעם כל נשיפה סלסלתי את העשן במומחיות ויצרתי טבעותלבבותכוכביםמה שתרצוזהו.נפרדיםלא אראה אתכם יותר (או שכן?). 

הנה עלתה בעשן האחרונההבטתי בחיבה בבדל רב המשמעות "בדל הסיגריה האחרונה". אולי אשמור אותו למזכרתואז הגיע תורי. (כןיש תורהיו לפני שני אנשים).

כל העסק לקח רבע שעהעשרים דקותשואלים אותי: 'אז מה עשו לך בטיפול'? כלוםנתנו לי להחזיק שתי אבני קריסטל בידייםאמרו לי לעצום את העיניים וזהואין לי מושג מה עשו ליהיה שם איזה מטפל שכנראה עשה או לא עשההיה או לא היהבאמת שאין לי מושגהוא לא נגע בימקץ עשרים דקות התבקשתי לפתוח את העינייםוזהואמרו לי ללכת הביתה. "הביתה?" שאלתי ,"ומה אני צריך לעשותאין שיעורי בית?"שום דברלך הביתה.

"כאילו העיפו את העישון מהתודעה"

נכנסתי למכוניתלפני הטיפול ביקשו שאזרוק את כל הסיגריות ואנקה את המאפרותאלא שלא זרקתיהייתה לי חפיסת סיגריות במכוניתאבלכמה מוזרלא עישנתיולא רק שלא עישנתיאפילו לא חשבתי לעשןכאילו העיפו לי את העישון מהתודעהכאילו לא עישנתי מעולםמה שכןהייתי עייף במידה שלא תאומןכל הדרך הביתה פיהקתי פיהוקים קורעי לסתבימים הראשונים הרגשתי עייפות כרונית ושלא כהרגלי,ישנתי שעות על גבי שעות.

רק אחר כך התברר לי שזו תופעה מוכרת משום שבניקוטין יש חומרים מעורריםולוקח לגוף זמן לאזן את עצמוהיום אני כבר חודש ימים אחרי הטיפולעדיין לא מעשןאפילו לא חושב על זהשואלים אותי: 'איך אתה מתמודד'? אבל אני אפילו לא מתמודדכמו שאמרתיכאילו לא עישנתי מעולם.

יש לי הרגשה שהפעם זה לתמידאבל יש מספיק סקפטיים סביבי שאומרים לי שזה רק עניין של זמן. "חכה חכהבוא ניראה אותך בעוד חצי שנה..". יכול להיותבואו ניראה.

 

2.png

שתף
Facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmail
צרו איתנו קשר


רשימת הסניפים שלנו
* עין ורד​ * תל אביב * ראשון לציון * הרצליה * ירושלים * חיפה * באר שבע * אילת