מכתב תודה אוריאל פרנקל

לכבוד:

מכון אברהמסון – סניף תל אביב.

מכתב תודה!

אני מנסה לחשוב מהיכן להתחיל ולהודות לכם על הצלחתכם מגמילתי מעישון,נראה לי שפשוט אספר מה הייתי ומה עשיתי לפני שהגעתי אליכם.

התחלתי לעשן בגיל שמונה עשרה, סתם כך ללא סיבה מיוחדת (אולי תחושת הגבריות..ייתכן) מהר מאוד העישון נהפך לחלק מרכזי מחיי, כבר לא אחת פה ואחת שם אלא ממש "אורך חיים" וסדר יום שמנוהל על ידי הסיגריה.

שאלות כמו, מתי לקום בבוקר, להיכן ללכת מה ללבוש כדי שהריח לא ידבק לבגדים הפכו לשגרה יום יומית מטרידה. כאיש דתי הקושי בחוסר עישון בשבתות היה על גבול הבלתי אפשרי מה שהוביל אותי להעברת השבת במיטה, כניסיון להתנתקות ממהלך היום.

על ההבטחות הרבות שהייתי מבטיח אודות הפסקת העישון אני כבר מיואש מלספר..כשאטוס לטיול בחו"ל…שם אפסיק, כשאתחתן בטוח אפסיק…כשאשתי תהיה בהריון ברור שאפסיק…כשתיוולד ביתי הבכורה אין ספק בכלל שאפסיק..

מיותר לציין שלא הצלחתי (ואם כן אז זה היה למשך שעתיים והרגשתי סיפוק רב) ועם הזמן הרגשתי שוב ושוב שאני מעשן סתם..סתם משעמום, מדליק אחת ועוד אחת והמצב הזה חייב להיפסק…ומהר!!!

כאשר הבנתי שלא אצליח לבד פניתי, בעקבות הספר, למכון "אלן קאר" שאמרו שעל ידי סדנא של מספר שעות אצא לא מעשן. לא אפרט יותר מדי כי ודאי אתם מכירים טוב ממני, אולם שם לא מצאתי נחמה והפסקת העישון דרך ניסיונות השכנוע, לא כל כך עזרו לי (חשוב לציין שהצלחתי להימנע מעישון למשך שבוע…וזהו!). באמת שכבר הייתי מתוסכל, לשלם כל כך הרבה כסף בשביל כלום.

חבר סיפר לי ששמע על מספר עיתונאים שהלכו לבדוק את כל מרכזי הגמילה מעישון שקיימים בארץ והיחיד שעדין לא מעשן זה האחד שהלך למכון "אברהמסון", אמרתי לעצמי שאני חייב לנסות (זה היה מספר שבועות לאחר שנולדה ביתי הבכורה וכבר לא יכולתי יותר)

קבעתי והגעתי לסניף "אברהמסון" על חוף ימה של צפון תל-אביב, את האמת בתחילה אמרתי מה זה השטויות האלה, יוצא לי בחור לבוש שרוואל לבן…ממש בודהה אבל הבטחתי לעצמי שאני חייב לעשות הכול כדי להפסיק לכן ישבתי הקשבתי להסבר הקצר ונכנסתי לחדר, שילמתי כמצופה ויאללה בוא נראה מה הסוד הגדול…

את האמת התאכזבתי..זהו? זה הכול? עשר דקות (והגזמתי) אני יושב על כיסא והבחור מסתובב סביבי עם שלוש לחיצות על גופי וזהו????ככה נגמלים פה מעישון?איפה ההשקעה, ההקשבה, פריקת הלחצים?..שום כלום!!

יצאתי חזרה לרכב ואני מנסה לאתר את ההרגשה שאני מצפה שתהיה לי איזה תחושה משהו…כלום.

התחושה הזו של הכלום נגררת עימי עד היום (שנתיים אחרי), אין רצון ושום תחושה ואפילו יש קצת רתיעה כאשר אני מריח סיגריות.

מכון "אברהמסון" יקר:

ברצוני לומר תודה רבה על שסייעתם לי לצאת מהמצב הקשה שהייתי לכוד בו (אני ממש מאמין שמעשן נמצא בפלונטר רציני וחייבים להוציא את הסיגריות מחוץ לחוק!!) אין לי ממש מילים שיכולות לתאר את האושר והשמחה שיש בי על כך שאיני מעשן ושאין בי את הדחף והרצון לעשות זאת.

אין לי מושג מה עשיתם אולם ה"כישוף" הזה עדין תופס ועל זאת תודתי.

אז בשמי ובשם אשתי ושתי בנותיי ובשם הבריאות וראותי ותוחלת שנותיי שוודאי התארכה לה…תודה רבה.

אוריאל פרנקל

[email protected]


שתף
Facebooktwittergoogle_plusredditpinterestlinkedinmail
צרו איתנו קשר


רשימת הסניפים שלנו
* עין ורד​ * תל אביב * ראשון לציון * הרצליה * ירושלים * חיפה * באר שבע * אילת