למה אנשים מפחדים להפסיק לעשן למרות המודעות לנזקי העישון?
כ- 10,000 ישראלים מתים מדי שנה כתוצאה מעישון, בעוד שבעולם מתים מדי שנה מאותה הסיבה כ- 4 מיליון אנשים.
עם הנתונים המפחידים האלה בידיים, אי אפשר שלא להתפלא כיצד ייתכן שהמעשנים המודעים לסכנות הכרוכות בעישון לא משליכים את הסיגריות תכף ומיד אלא בוחרים במודע להמשיך לעשן.
למה הם ממשיכים לעשן אם הם יודעים כמה זה מסוכן? התשובה היא חשש. מעשנים חוששים להפסיק לעשן. מדוע המעשנים מפחדים מהפסקת עישון?
התמכרות פיזית והתמכרות נפשית לעישון
כל מעשן חווה את ההתמכרות מהמקום שלו, מתוך ההרגלים האישיים שלו הקשורים בסיגריה וטיב ההתמכרות אליה.
ישנם מעשנים “חברתיים”, אלה שלא תמצאו מעשנים בגפם אלא רק באירועים חברתיים. במקרה זה הסיגריה מהווה למעשה “כלי עזר” המגשר בין האדם לסיטואציה החברתית בה הוא נמצא.
עבור מעשנים חברתיים הסיגריה היא אביזר והעישון הוא לפעמים דרך להשתלב, להתגבר על מבוכה, לייצר נושא שיחה משותף עם אנשים חדשים.
לעומתם זאת, ישנם מעשנים המעשנים ממקום רגשי.
הם הרגילו את עצמם ללוות כל צומת רגשית שהם עוברים, בעישון.
אלה מעשנים שהתרגלו להדליק סיגריה בעתות בהן הם נמצאים במצב רגשי מסוים, למשל ברגעי כעס, ברגעי דאגה, כשהם עובדים או יוצרים ונמצאים תחת לחץ או אקסטזה.
ההתמכרות הפיסית לניקוטין קשה. הניקוטין הוא אלקלואיד רעיל וסם פסיכואקטיבי.
הוא נמצא ממכר אפילו יותר מסמים קשים, דוגמת הרואין.
נוסף על ההתמכרות הפיסית לחומר עצמו, ישנה התמכרות להרגלים הקשורים בעישון; סיגריה עם הקפה של הבוקר, סיגריה עם משקה אלכוהולי, סיגריה אחרי ארוחה גדולה ומשביעה, סיגריה בהפסקה בעבודה, ועוד.
התלות הרגשית בסיגריה נובעת בעיקר מההרגלים הללו, והיא הופכת את ההתמכרות לקשה עוד יותר.
החשש מפני גמילה מעישון – ממה מפחד מי שרוצה להפסיק לעשן?
גם מעשנים שכבר למדו על הדברים הטובים שקורים לגוף בהפסקת עישון ורוצים להיגמל, חוששים להפסיק.
אותם גורמים המשרישים את ההתמכרות לסיגריה עמוק בחיי המעשן, הם גם פעמים רבות מקור לחששות מפניי הגמילה.
אז ממה בעצם חושש מעשן שמבין היטב את ההשלכות והנזקים הבריאותיים, הסביבתיים, והכלכליים הנגרמים כתוצאה מעישון?
פחד מפני תסמיני גמילה ותופעות לוואי
תסמיני גמילה הם תופעה טבעית, המתרחשת בעת ניקוי הגוף מן החומר הממכר, והשינוי הנלווה באורח החיים.
הפחד מפניהם לרוב קשה יותר מן התופעות עצמן, ופעמים רבות מרתיע הרבה מעשנים מלקחת צעד לקראת גמילה.
החשש הזה אינו מבוסס, ומוטעה מאוד. נכון שהגוף עובר גמילה, וכן, יתכנו בהחלט תופעות לוואי נגזרות – אך התופעות הללו חולפות כאשר הגוף מתנקה מניקוטין.
הן לא נשארות לנצח, והן לא חייבות להיות חמורות כאשר יש את הכלים הנכונים להתמודד איתם.
ליווי ותמיכה חשובים מאוד, והאפשרות להיעזר בגוף שמספק מערך ייעוץ, ליווי ותמיכה אשר מלווה את הנגמל, היא אפשרות שמעלה את סיכויי ההצלחה בגמילה.
גם תמיכה מהסביבה הקרובה לכם חיונית ותעזור מאוד.
פחד לאבד את “החברה הכי טובה” – פרידה מהרגלים
הסיגריה היא “החברה הכי טובה” שמלווה את המעשן כבר שנים.
היא נמצאת אתו בבוקר כשהוא קם, עם הקפה. בהפסקות בעבודה. המעשן מעשן בכל הצמתים החשובים של חייו – צבא, חתונה, לידת ילדים.
הסיגריה הופכת להיות חלק מתוואי החיים. לכל מעשן יש את הדרך בה הוא אוחז בסיגריה, ה”צד” של הפה ממנו הוא רגיל לשאוף, הדרך בה הוא מאפר.
הסיגריה היא למעשה חברה רעה, אבל נאמנה. היא שם תמיד. ההרגלים הקשורים בעישון נוספים על ההתמכרות הפיסית ומחריפים את התלות של המעשן.
בסופו של יום, הדרך הנכונה והטובה ביותר להתמודד עם הגעגוע להרגל רע – היא להחליף אותו בהרגל טוב.
לייצר הרגלים בריאים חדשים, שימלאו את החלל הריק שהשאירו אחריהם ההרגלים השליליים – ויתנו לכם בניגוד להרגלים הרעים, הרגשה טובה והשלכות חיוביות גם לטווח הרחוק.
מומלץ לאמץ תחביבים בריאים חדשים שיהפכו להרגלים בריאים חדשים, עם עדיפות לפעילות גופנית מתונה בהתאם ליכולת הבריאותית שלכם, דוגמת יוגה רכה או הליכה באוויר הפתוח.
החיים לא יהיו פחות מהנים אחריי הגמילה, אם נדאג למלא אותם בדברים טובים אחרים.
פחד להתגעגע לסיגריה כל החיים
הרבה מעשנים שרוצים להפסיק לעשן, חוששים להתגעגע לסיגריה עד אין קץ ועד סוף הימים.
החשש הזה מוטעה. כרגע, כאשר האדם מכור, מן הסתם קשה יותר להבין איך אפשר יהיה שלא להתגעגע. אך כאשר האדם גמול לחלוטין הוא למעשה הופך לאדיש כלפי הסיגריות.
מבחינה פיסיולוגית, כאשר הגוף כבר נקי מניקוטין וכבר אין צורך פיסי בו –הגוף לא יחווה “קריז” יותר.
מי שעשוי להתגעגע, הוא הראש. ואז הגעגוע הוא להרגל. לכן חשוב מאוד, כפי שצוין בסעיף הקודם, להחליף את ההרגלים הישנים שהיו לכם כמעשנים וקשורים בסיגריה – בהרגלים חדשים ונפלאים, והכי חשוב – בריאים.
את הכסף שהייתם נוהגים להקצות לעישון, תקצו עכשיו למשהו שמשמח אתכם וישפר את חייכם במקום לפגוע בהם. זה יכול להיות חוג אמנות, צילום, ריקוד, או כל דבר אחר. לא תתגעגעו לסיגריה עד סוף חייכם, אם תחיו היטב.
חשש מפניי השמנה אחרי הפסקת עישון
החשש הזה הוא חשש משותף של מעשנים רבים ששוקלים להפסיק לעשן.
הוא לא מוצדק, וחשוב להבין מדוע. אכן, אחרי שמפסיקים לעשן יתכן בהחלט שתתרחש עלייה קלה במשקל.
לא מדובר בעלייה של יותר מכ-2-3 קילוגרם, אשר נובעת מהיעדר הניקוטין בגוף (הניקוטין מזרז את פעולת חילוף החומרים). תופעה זו חולפת והגוף מתאזן כעבור מספר שבועות וחוזר למשקלו הרגיל.
מעבר לעלייה קלה זו, אין שום סיבה להגיע למצב של השמנה! ובוודאי שלא להשמנה קיצונית.
בהחלט ניתן להפסיק לעשן בלי להשמין כל עוד הנגמל מנהל אורח חיים תזונתי בריא ומאוזן, לא יעלה דרסטית במשקלו עקב הגמילה מעישון.
מי שמחליף את הסיגריה באוכל, כל שכן באוכל לא בריא – בהחלט בסיכון לעלות משמעותית במשקל.
לכן חשוב להקפיד על תזונה מאוזנת, בריאה ומבריאה. אין סיבה להשמין בעקבות הפסקת עישון, אם מקפידים על תזונה כזו.
אז אם אתם כבר יודעים מה עושים נזקי העישון לגוף שלנו, למה אתם עדיין מפחדים להפסיק?
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמדת במודעות לנזקי העישון.
העישון במקומות ציבוריים ובמרחבים סגורים כבר נאסר על פי חוק במקומות רבים בעולם.
אם בעבר עדיין היה נפוץ לפגוש מעשנים שלא מכירים את הסיכונים הבריאותיים שבעישון, כיום קשה מאוד למצוא כאלו.
משרדי הבריאות הנחו את יצרני הסיגריות להוסיף אזהרה על גבי חפיסות הסיגריות, המדיה הלכה והתמלאה בקמפיינים נגד עישון, ברבים מבתי ספר משולב בתכנית הלימוד נושא השמירה על אורח חיים בריא ובתוכו מניעת עישון.
כל אלו הזניקו את המודעות לנושא של נזקי עישון לשיא חדש.
לא לפחד להפסיק לעשן
מעשנים רבים מפחדים להפסיק לעשן. החרדה יכולה להיות גדולה ואין להקל בה ראש, מדובר בפחד של ממש.
הפחד להיפרד מהסיגריות גולש הרבה מעבר לגמילה הפיזית מעישון. הפחד להפסיק לעשן הוא גם פחד להיפרד מהרגלים מושרשים עמוק ואורח חיים מוכר, מעשנים חוששים שאישיותם תשתנה בעקבות הגמילה, שהם לא יוכלו לתפקד ולחיות כפי שחיו עד היום.
אפשר בהחלט להבין מה הם הגורמים לפחד הזה, אך הנה טיפ ראשון: דעו, כי העובדות בשטח מלמדות בדיוק ההיפך. מיליוני אנשים שגילו איך להפסיק לעשן, נגמלו מעישון ואיכות חייהם רק עלתה.
במקום להיות עצבניים יותר – בטווח הרחוק הגמילה מעישון גרמה להם להיות רגועים יותר. כבר אין את הלחץ לצאת לסיגריה, את הקושי להחזיק מעמד בלי לעשן בטיסות ארוכות ומקומות אחרים בהם העישון אסור לפרק זמן ממושך, הפחד כשרואים שנשארה רק סיגריה אחת עד הבוקר, ואין מקומות פתוחים לקנות.
ככל שתנסה הסביבה לשכנע, בסופו של דבר מה שיגרום לאדם להחליט להפסיק לעשן – הוא הרצון שלו עצמו.
למעשה, ההחלטה להפסיק לעשן היא כבר 50% מההצלחה של הנגמל. התועלת של הפרסומות והקמפיינים נגד עישון היא בעיקר הסברתית – חשיפת המעשנים לנזקים השונים והמחלות הנגרמות עקב העישון.
אבל ההחלטה עצמה היא תמיד של המעשן, ומגיעה מתוכו.
אם אתם בשלב שבו כבר החלטתם שאתם רוצים להפסיק לעשן, או שיש מישהו קרוב לכם שנמצא בשלב הזה, רצוי להכיר את התהליך והדרך אותה עובר כל מי שנגמל מעשיון.
